סיפור האירוע


בתאריך 6.7.89, פיגוע מחריד בוצע באוטובוס אגד בקו 405, שנסע מתל אביב לירושלים. המחבל התנפל על הנהג בקריאות "אללה אכבר", אחז בהגה וסובב אותו בכל הכוח ימינה - אל התהום. "נאבקתי במחבל ומשכתי את ההגה בכל הכוח שמאלה... הוא ירד למצב של שכיבה, כאשר שתי רגליו נשענות על השולחן הקדמי של האוטובוס - כדי לתפוס חזק ובכך דרדר אותנו אל התהום". - סיפר נהג האוטובוס.
האוטובוס שהיה מלא בנוסעים, התגלגל במורד הוואדי נחת על גבו התלקח והחל לבעור. ריחות של סולר בשר חרוך וגומי בוער, מילאו את האוויר. מהכביש כ-30 מטר מעל האוטובוס האפוף להבות ועשן סמיך - ניתן היה לשמוע את זעקת הפצועים, שהתערבבו בקריאותיהם הנרגשות של האנשים שנקלעו למקום והחלו בניסיונות ראשונים של חילוץ והצלה. היו שהעמיסו על כתפיהם נפגעים ומשכו הרחק מן הלהבות, מבלי לבדוק אם הם חיים או מתים.
לאוזני דורון לוי, אחד המצילים הגיעו זעקות אישה: "תצילו אותי.. תצילו אותי...". האישה שכבה בין השיחים, כשני מטרים מן האוטובוס, וזעקה בשארית כוחותיה. לוי ניסה פעם אחר פעם כדי להרחיקה מן הלהבות, אך החום העז והאש המשתוללת מנעו זאת ממנו. חסר אונים נאלץ לצפות בלהבות המתקדמות לעבר האישה עוטפות אותה - ואז החריש קול הצמחייה המתלקחת את הזעקות הגוועות של האישה.
לאחר שהאש כבתה, התברר ממדי האסון. אנשי חברת קדישא עסקו בזיהוי הגופות במשך שעות רבות. "היו שם ילדים קטנים", מילמל אליעזר גלבשטיין, שעמד בראש פעולות הזיהוי והפינוי, תוך שהוא פורץ בבכי. בפיגוע הזוועתי הזה, 16 אנשים איבדו את חייהם ו-27 נפצעו.