יעקב שפירא


היה בן 73 ביום הנורא של ה-6.7.89.
משפחתו הייתה משפחה ציונית. מילדותו למד וידע עברית וכל חייו חלם לעלות לארץ ישראל במרית-המועצות ובאפשרותו הראשונה בשנת 1973 חלומו התגשם. בנעוריו השתתף בפעילויות בקיבוץ יהודי חקלאי בקרבת מוסקבה. בשנות ה-30 פוזר הקיבוץ והאקטיביסטים נכלאו בבתי סוהר. במקצועו היה מהנדס למנועי מטוסים.
במוסקבה עבר יעקב שפירא ז"ל במפעלים ומכונים וצבר הרבה ידע וניסיון בתחום עבודתו. היו לו המצאות רבות לשיפור מנועים ופרסם מאמרים בעיתונות המקצועית.
מאז עלייתו ארצה עבד במנועי בית שמש, יצא לגמלאות שנתיים לפני מותו, המשיך גם בארץ לפרסם מאמרים בעיתונות המקצועית כאן ובחו"ל.
יעקב שפירא ז"ל רשם פטנט אמריקאי ואירופאי על המצאתו בתחום פיתוח מנועים. לשם קידום הפרוייקט נהג לנסוע לתל אביב לפגישות עבודה עם מומחים במשרד הביטחון. נסיעתו האחרונה לתל אביב ביום האסון הייתה כדי למסור מאמר מקצועי לרגל כינוס שעמד להתקיים בבלגיה שבו אמור היה להשתתף. עקב הרצחו באסון הנורא, אותו מאמר הוקרא ע"י יושב ראש של הכינוס בפני באיו, והמאמר פורסם בעיתונות המקצועית.
בחייו היה איש סבלני, עדין ומנומס. היה בעל טוב ואב וסם חם ומסור לילדיו ונכדיו.
נותרו אחריו מיותמים אישה, בן, בת ונכדים.
יהי זכרו ברוך.

Image doesn't exist