טובה מימון ז"ל


רב"ט טובה מימון, חיילת בת 19 מאור יהודה נרצחה באסון האוטובוס בקו 405, בדרכה לבסיסה (בסיס המשטרה הצבאית - שנלר בירושלים).
טובה- בחורה מאוד מיוחדת, התבלטה ביופייה ובאישיותה המלאה שמחת חיים. טובה הבת הבכורה להוריה מזל וציון מימון, אחיותיה - לילי ואורלי אחיה -גבי ועמוס. טובה נולדה ב22.5.70 כ"פג" בבי"ח תל השומר בת מזל תאומים. בגיל שש נשלחה לגן חובה, לאחר מכן למדה בבית ספר היסודי - בי"ס דתי בשם "עמרם גאון" בו למדה שש שנים עד לתיכון. לטובה היה שם חיבה "טובי" - היא הייתה קרויה כך בפי כולם. גיל ההתבגרות היה עבור טובה תקופה של הרבה בלבולים, לבטים, שאלות - חלקם באשר לפחד להתגבר, פחד שליווה אותה מגיל 12 ועד יום מותה, פחד להיות כמו כולם, פחד מהשגרה...
טובה למדה בבי"ס תיכון חילוני בשם : "פרקאוף", במגמת סיעוד, טובה לא כל כך "הסתדרה" עם הלימודים. "הלימודים לא בשבילי"- כך הייתה חוזרת ואומרת וקיוותה להשלים בגרויות אחרי הצבא. טובה אהבה מאוד את הצד ההומני - ספרות, לכתוב שירים ודקלומים, ניחנה בכשרון כתיבה ובידע נרחב בכל מיני תחומים, שליטה בשפות, טובה תמיד שימשה כמקור נאמן ומייעץ לחברות, ידידים ולחוג המשפחה. היו לטובה המון משפטים בעלי משמעות עמוקה כמו: "כולנו אבק ברוח..." שש שנים של כיף ונעורים.
לטובה הייתה אהבה מיוחדת - לשבת על מרפסת כשרוח קרירה מלטפת את פניה וברגע שירים שקטים. המוסיקה תפסה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של טובה, אהבה לרקוד ובעיקר להאזין לשירים לועזיים שקטים, ללהקות: "טוטו" "שיקגו" "אמריקה" "אספקת אוויר" ועוד...
בתקופת התיכון היה גם בחור שאותו אהבה במשך 5 שנים ועליו חיברה לא מעט שירים. אהבה עזה הייתה לה לטובה לטבע. טובה אהבה לשבת שעות ולהביט בנופי הטבע , בשמש, בשדות, בפרחים הפורחים, אהבה להתמזג ולהתייחד עם הטבע, השתכרה מריחות הפרחים... טובה אהבה טיולים, תנועות נוער, מסיבות ובילויים. כן אהבה לצלם ולהצטלם, טובה אהבה להנציח רגעים מיוחדים בחיים. כשרון הכתיבה שלה בא לידי ביטוי גם ביומנים שניהלה ובהם הנציחה חוויות ורגעים בלתי נשכחים מתקופת הנעורים. טובה אהבה לצחוק ולהצחיק אנשים. טובה הייתה נערה יפיפייה מלאת שמחת חיים, אהבה לצאת ולבלות ולנצל כל רגע בלתי מנוצל בחייה.
טובה הייתה בחורה אהובה על כולם - על חוג הידידים, חברות, השכונה, המשפחה, ההורים, האחים והאחיות. טובה הייתה חברה יועצת ומורה סימלה את החוכמה,החופש הבגרות. טובה הקדישה אהבה וסבלנות רבה לילדים קטנים ולתינוקות. קשר מיוחד היה קיים בין טובה לאמה מזל - אהבה ודאגה עמוקה זו לזו, קשר של חברות טובות טובה שנאה מלחמות ודם, שנאה אנשים רעים, אנשים קנאים וכדומה.. טובה מעולם לא פגעה באדם, אהבה את השלום, את החיים, את האושר, גילתה רגישות לאנושיות ולבריאה. לטובה היו הרבה חלומות, תקוות, ושאיפות.
הרגע הגדול מגיע - מסיבת הסיום - סוף ללימודים ולמבחנים, רגע שריגש אותה עד לדמעות, רגע של סוף ושל התחלה חדשה. לאחר מכן שבוע של כיף עם החבר'ה בנואייבה. מסתיימים הלימודים ועכשיו צבא,טובי קצת מתלבטת להתגייס או לעבוד... לבסוף מחליטה להתגייס לאחר לחץ ממושך על ההורים. יום הגיוס - יום מרגש, לילה בלי שינה, הרב פחדים וחששות, הרבה בכי וגעגועים, גיוסה של טובה הוקדם בארבעה חודשים - על כן הייתה מעט לחוצה. טירונות במחנה 80 - טקס סיום מקסים... טובה שובצה לקורס "שוטרות צבאית", קורס הנחשב מאוד קשה, היה לא פשוט וקל גם לטובה. לאחר מכן עברה טובה לשרת כשוטרת צבאית בירושלים בבסיס שנלר. טובה הגיעה כחיילת יפה, עדינה, ביישנית, אצילה בעלת חיום מקסים. מילאה את תפקידה ועשתה את המוטל עליה בצורה הטובה ביותר, נורא קשה היה לרשום דו"חות וכשכבר עשתה זאת הייתה בוכה ושונאת את עצמה. בבסיס בירושלים היו גם חוויות ורגעים יפים, חבר'ה מקסימים, טובה הייתה אהובה על כולם שם, הן על חבריה החיילים, והן על המפקדים הממונים עליה. כולם העריכו אותה את כנותה, הייתה נערה חיה ותוססת שסימלה בפשטות את החיים.
מזל - אימא של טובה, תמיד דאגה ושמרה על טובה, שחששה תמיד שמא יארע לה דבר מה, ותמיד לקראת שישי שבת מילאה את הבית בכל טוב. טובה הגיעה לגיל שבו החליטה סוף סוף לקבל החלטות, גיל בו אמרה - הנה אני מתבגרת למרות כל התהיות שהיו לה במשך השנים לגבי אנשים, חברה, ובכלל על העולם. טובה לימדה את כולם שכל יום חשוב בחיים, וצריך לנצלו, להיות ספונטאניים... ברגילה נסעה טובה לטיול לאילת, שבוע מקסים, הגשמת חלום.. טובה חזרה מהרגילה באילת ביום רביעי, למחרת יום חמישי הייתה צריכה לחזור לבסיס לשגרה הצבאית, בדרכה לבסיס אותו יום ארע האסון. הטיול לאילת היה מקסים, טובה כל כך נהנתה, השתזפה, נהנתה מהגלים, השקיעה, מהבילויים בדיסקוטק, בפאבים... טובה הכירה שם בחור אחד וחשבה שזו התחלה חדשה... אמרה: "החיים כל כך יפים"... טובה חוזרת יום חמישי לבסיס - שזופה, מעט עייפה מכל החוויות באילת. עולה על האוטובוס מתחנה מרכזית בת"א - קו 405 - בדרך מתרחש האסון!
טובה נפגעת קשה בתאונה, מתאשפזת בבי"ח במחלקה לטיפול נמרץ עם פגיעות קשות בכל חלקי גופה, במשך 13 יום. ב19.7.89 טובה נפטרת בבי"ח, שעה 2:00 לפנות בוקר. טובה בת 19 במותה, הקורבן ה-16 של פיגוע האוטובוס הדמים קו 405 בדרך לירושלים. האסון הנורא זעזע את כל מי שהכיר את טובה. מזל מימון - אימא של טובה, קיבלה זאת באופן קשה במיוחד.
מצבה הגופני והנפשי הידרדר מיום ליום בו נודע על פגיעתה של טובה...
כשנה לאחר האסון ב-16.9.90 לקתה מזל מימון בדום לב ומתה מיתת נשיקה, נפטרה בהותירה אחריה בעל וארבעה ילדים בגיל העשרה.
ת.נ.צ.ב.ה.



Image doesn't Exist